דייג שט להנאתו בסירה בנהר.
לפתע התנגשה בו סירה ריקה בחוזקה.
מעוצמת ההתנגשות הוא נפגע ונחבט.
הדייג מסתכל על הסירה הריקה, מה כבר יש לו לעשות?
לוקח את המשוט וממשיך בדרכו.
אך אם במקרה הסירה לא הייתה ריקה...?
אם במקרה היה יושב בה מישהו...?
אז ככל הנראה הדייג היה מתעצבן מאוד
היה מקלל את האיש בסירה, היה צועק ומתרגז:
מי נתן לך רישיון?!
היה נפגע עד עמקי נשמתו ומיד מצלצל לאשתו... :)
במקרה הראשון עמד הדייג מול הריק ולכן לא התרגז ולא צעק
וכעת הוא עומד בפני המלא... ולכן הוא צועק ופוגע.
אם אדם היה מרוקן את עצמו מכל מה שמכביד עליו
והיה מסתובב ריק כך בעולם...
מי היה יכול לפגוע בו?
---------------------------------------------------------
הנפש שלנו פגיעה ורגישה, כי היא מלאה בכל חוויות העבר שלנו.
טראומות שהיו לנו, דברים שאמרו לנו, מעשים שפגעו בנו,
כל אלו ממלאים את סירת הנפש שלנו, עד כדי כך שהיא שוקעת!
אך מה שהיה בעבר, איננו סימן לעתיד.
המטען הכבד שאנחנו סוחבים מקשה עלינו לשוט בנהר החיים
ופעמים רבות מסיט אותנו מהמסלול.
לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו סוחבים בסירה שלנו משא של אחרים,
דאגות על העתיד של ילדנו, על המצב הבריאותי של בני המשפחה.
כל אלו מקשים עלינו לנתב את עצמנו ואת המשפחה.
וככל שהזמן עובר, כך המשא הופך בלתי נסבל.
גם משא קטן, שמחזיקים אותו לאורך זמן, יכול לשבש את האיזון שלנו.
לרפואה הסינית, במקביל לשיטות רבות אחרות,
יש כלים שעוזרים לשחרר מטענים מיותרים מהסירה.
כל דרך שמוצאת חן בעיניך היא טובה!
שכן אם נרוקן את המשא המיותר
ונסתובב כך בעולם...
מי יוכל לפגוע בנו?