איש אחד רצה לצוד איילה ולא הצליח...
הלך להתייעץ עם החכם.
אמר לו החכם, "אם תרדוף אחרי האיילה... לא תצליח לצוד אותה.
שים לה דבש ביער, היא כבר תבוא".
שם האיש דבש ביער והמתין, צופה באיילה מרחוק.
למחרת שוב שם דבש ביער והתקרב יותר.
וביום שאחרי, שם דבש והתקרב עוד יותר..
ביום האחרון, הגיש לה דבש מכף ידו והיא באה ללקק...
ואז... כבר לא רצה לצוד אותה יותר.
----------------------------------------
הגוף שלנו הולך יחד איתנו כמעט 100 שנה.
אנחנו בדרך כלל שמים לב אליו רק כשהוא חולה או כואב.
במקרים האלו אנחנו רוצים לתפוס את המחלה, או את הכאב, לצוד אותם, להשתיק אותם ולהכניע אותם.
לפעמים אנחנו מצליחים ולפעמים, ככל שאנחנו רודפים אחריהם יותר,
כך הם מתחמקים מאיתנו.
משל ההתקרבות לאיילה, מציע לנו לעשות שלום עם הגוף שלנו
להכיר אותו כל פעם קצת, להתחבר אל הצרכים שלו באופן שוטף
להכיר את המכונה הזו שמשרתת אותנו בכל יום ובכל שעה, במשך כל החיים.
לתת לה את מה שהיא זקוקה לו
כך שבסופו של דבר יהיה לנו קשר טוב עם עצמנו ונוכל לעזור לעצמנו בקלות רבה יותר במצבי חולי.
ניקח דוגמא,
עם יד על הלב...
האם יש לך מושג איפה נמצא הטחול שלך ומה תפקידו?
על פי הרפואה הסינית, לטחול יש השפעה על תהליכי עיכול רבים
הכרות בסיסית עם מזון שהטחול אוהב, תפתור בעיות עיכול רבות.
אין צורך להיות רופא מדופלם, אבל מומלץ מאוד להכיר את האיילה שבתוכנו.
וכך, במקום לנהל מרדפים מעייפים בדרך לבריאות טובה
נוכל להתקרב אליה ככל שניתן, ללא מאמץ.